חידושים מקצועיים

הקישורים מכילים מידע עדכני וחדשני בנושא המחקר המבוצע היום בנושא וירוס הקורונה החדש SARS-CoV-2.

מחקרים של הטכניון (אנגלית) – לחצו כאן– חלק מהאתר של נשיא הטכניון, המכיל גם עדכונים בנושא הקורונה אך בשפה האנגלית. בנוסף, הוא מכיל סרטונים להסברים והדגמות.

מחקרים של מכון ויצמן למדע – לחצו כאן– הקישור כולל כתבות וסרטונים לגבי המחקר בנושא קורונה, סיווג נושאי המחקרים דומה לזה של הטכניון ושל האוניבריסטה העברית.

מחקרים של האוניברסיטה העברית – בירושלים (אנגלית) – לחצו כאן– החוברת מתארת תמציות לתחומי מחקר מגוונים של חברי סגל מובילים בתחומם וממספר פקולטות רפואיות ומדעיות באוניברסיטה העברית, כגון: פיתוח חיסונים, ביצוע בדיקות רגישות, אבחון וגניטיקה של הוירוס, פיתוח מודלים ניסויים לחקר המגיפה, שיפור הקיבולת של מערכת החיסון בכדי להתגבר על הוירוס, פיתוח מטריציות מתקדמות לניטרול פתוגנים.

מחקרים בין לאומיים על קורונה מכתבי עת ידועים – ארגון הבריאות העולמי (אנגלית)  – לחצו כאן

מרצה פרופ’ שולמית לבנברג, הפקולטה להנדסה ביורפואית – הטכניון

ההרצאה הנ”ל הינה חלק מסדרת הרצאות קרב מדע בנושא קורונה (מדע גדול, בקטנה) שיתוף פעולה בין האקדמיה הצעירה הישראלית לבין גל”צ.

פרופ’ לבנברג מתחילה את ההרצאה שלה בהסבר כללי על הנדסת רקמות וכיצד זה מבוצע במעבדה לקבלת רקמת המטרה, ההסברים מלווים בסרטון אנימציה או בהדמייה  ב- 3D. בנוסף, שולבו תמונות צילום מתחת למקרוסקופ עבור הרקמות המהונדסות המדגישות גם המצאותם של כלי דם ברקמה המהונדסת אשר תורמת לשתל לשרוד בגוף ובכך להחליף האיבר הפגוע. לדוגמה תאי שיריר.

לקראת אמצע הסרטון פרופ’  לבנברג מציגה אתת טכניקת הדפסת רקמות בתלת מימד הכוללות גם כלי דם לשימוש בתחום הנדסת רקמות. באחד ממחקריה בודקת האם ישנה השפעה לגיאומטרית החלל המודפס על התפתחות ועל האורינטציה של כלי דם באותה רקמה. נמצא שחללים עם פינות וזוויות מהווים המצע הטוב ביותר לגדילת הרקמה כך שבתוכה נוצרות רשתות של כלי דם יותר מורכבות.

דוגמאות ליישום : השתלת רקמות של תאי לבלב בעכבר גרמה להורדת רמת הסוכר בדם; ריפוי לב פגוע כתוצאה מפגיעה בשריר הלב וגרימה לנמק, השתלת תאי עצב לטיפול בפגיעות בעמוד השדרה.

עמידות לאנטיביוטיקה – אבולוציה בשידור חי

האבולוציה של חיידקי העל
השבוע מציין העולם את “שבוע המודעות העולמי לאנטיביוטיקה”, המתמקד בחשיבות השימוש הנכון בתרופות אנטיביוטיות.
סרטון חדש שפרסם לאחרונה המכון הרפואי הווארד יוז Howard Hughes Medical Institute​ מתאר מחקר דרמטי בתחום האנטיביוטיקה. המחקר נערך בראשותו של פרופ׳ רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה ומדעי המחשב בטכניון עם צוותו בHarvard University​ ובטכניון. החוקרים פיתחו פלטפורמה חדשנית המאפשרת מעקב מדויק אחר האבולוציה של חיידקים. הסרטון מראה כיצד מפתחים החיידקים עמידות לאנטיביוטיקה במינון גבוה מאוד בתוך 11 ימים בלבד. לדברי פרופ’ קישוני, “אנו מקווים שמיפוי זה יאפשר לנו לפתח ‘אבחון מנבא’ שיקבע לאילו תרופות צפויים החיידקים לפתח עמידות.”

חוקרים ישראלים הצליחו לגרום לחולדות משותקות לחזור ללכת

במחקר נעשה שימוש בתאי גזע ובהנדסת רקמות כדי לשקם את חוט השדרה הקטוע של החולדות ולהשיב להן את השליטה והתחושה ברגליים. הדרך לניסויים בבני אדם עדיין ארוכה

AugmentedWorld (עולם רבוד) הינה פלטפורמה פתוחה המאפשרת

בניית שאלות מולטימדיה ושאלות חקר מבוססות מיקום עם ממשק תלת לשוני: אנגלית, עברית וערבית. הפלטפורמה שייכת ליישומי Web 2.0 ומושתתת על גישת ‘חוכמת ההמונים’. הפלטפורמה מיישמת הלכה למעשה את הגישה שתלמידים צריכים להיות מיומנים ביצירת שאלות ולא רק במתן תשובות. היא מאפשרת למשתמשים מכל העולם לספק שכבות של מידע מדעי באופן שיתופי ומצטבר, ומכאן השם “עולם רבוד”.

פלטפורמת AugmentedWorld נועדה לטפח חינוך מדעי באמצעות ארבעה מרכיבי עיצוב פדגוגיים: יצירת שאלות, למידה שיתופית, משוב ומחקר, וניהול מידע. משתמשי המערכת יכולים לבצע שלוש פעילויות עיקריות: ליצור שאלות מולטימדיה, ליצור שאלות חקר ולנהל מידע. “יצירת שאלות” מובילה לפעילויות של “למידה שיתופית” ולפעילויות של “משוב ומחקר”.

• סביבת תכנות המאפשרת תכנות חזותי.
• התכנה פותחה על-ידי חברת:  NATIONAL INSTRUMENTS ומיועדת להפעלת מערכות בקרה, רובוטים, ויישומי אוטומציה.
• התוכנה מתפקדת באופן דומה לתכנות מונחה עצמים.

אתר של FRC

IOT  Internet of Things

אתר “geektime”

אתר “אאוריקה”

קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים

למידה בארבעת התחומים הבאים: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה

תכנית המנהיגות STEM  טכניון

סדרת כתבות באתר “הידען”

טכנולוגיה- העתיד בעוד 50, 100 ו150 שנה: הידען